קשה לדעת לאן מתקדמים אם לא מסתכלים אחורה ומבינים איפה היינו ומה עשינו. על השאלות הבאות אפשר לענות בקצרה או באריכות, איך שתבחרו. 

כאן, אנחנו נכנסים לקצת פרקטיקה. אני מחלקת את העמוד לטבלה עם שלוש עמודות וארבע שורות, משבצת לכל חודש. כל שורה (שלוש משבצות) היא רבעון. הפעולה הבאה היא להתחיל לשבץ דברים שאנחנו כבר יודעים שקורים או שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים שיקרו. אני שמה שם חגים (חופשות פוטנציאליות), ימי הולדת של המשפחה, נסיעות ידועות שלי לחו”ל וכנסים. 

זה עוד לא המקום לחלום, את זה נעשה בחלק של התמונה הגדולה. 

הרעיון הוא למלא את הדברים שכבר קיימים כדי להצליח לראות באיזה חודשים יש לנו יותר זמן, ובאיזה פחות (לדוגמא, בארצנו הקטנטונת תקופת החגים היא תקופה עם מעט מאד עבודה בפועל, וההחלטה לעשות בה דברים גדולים ומדהימים עלולה להיגמר בכאב לב).
הדבר הנוסף שכדאי להוסיף הוא בחינה של כמה ימים/שעות בשבוע יש לנו באמת זמן לעבוד. יכול להיות שתגלו שבכל שבוע יש כמה ימים או שעות שנחסמות לכם מבחינת עבודה, או שתגלו שיום העבודה שלכם קצר משחשבתם. פה יכולות להיות הפתעות, תתכוננו נפשית. ההבנה הזו עוזרת לשים כמות הגיונות של פרוקיטים ופוקוסים בתכנוני הרבעון. 

בחלק השלישי והאחרון, נתמקד בהסתכלות קדימה. מה אני רוצה לשנה הבאה? איך אדע שהשגתי את זה? זו בעיני השאלה הכי חשובה שתעזור לנו לישון טוב בלילה. למה אני קוראת הצלחה? אם אני רוצה לקבל יותר פרויקטים, כמה פרויקטים בחודש ישמחו אותי? אם הייתי יכולה לעשות רק דבר אחד השנה, מה זה היה? השאלה הקשה הזאת נועדה למקד אותנו. 

בונוס למהדרין: המילה שאני בוחרת להגדיר באמצעותה את השנה שתבוא, שתהיה מעין נושא גג לכל השנה.
זוכרים כשהיינו קטנים והיה נושא שנתי בבית ספר? משהו כזה. במשך שנתיים ניסיתי למצוא מילה אבל לא הצלחתי, והמילה של השנה פשוט צצה לה. 

למי שעוד נשאר בכלל כוח לחשוב, אפשר להסתכל (רק להסתכל!) על המשבצות בשנה ולנסות לדמיין מה יהיה הפוקוס של כל רבעון. ואז להסתכל על הים או על העצים ולנשום נשימה ארוכה. זה ממש מרגש בעיני. 

את היום הזה של החשיבה, אני ממליצה לעשות במקום עם אוויר. נכון, חורף וכבר קר, אבל אין תחושה יותר טובה של צלילות הדעת כשנמצאים בטבע (ועל זה, לקראת האביב, טיפ אורחת) ונושמים. אפשר לעשות טיול/סיבוב/הליכה/אופניים לפני כדי להרהר טיפה על השנה שחלפה, אפשר לעשות את זה יחד עם מישהי. אני עושה את זה עם חברה טובה ועצמאית, שאינה מעצבת. אנחנו מדברות קצת על השנה באופן מאד חופשי, וקצת על הדברים שהיינו רוצות, ואז אנחנו מתיישבות לכתיבה. כדאי שמקום הכתיבה יהיה במקום שכיף לכם בו, וללא ספק לא מקום העבודה הרגיל. זה יכול להיות בבוקר, בערב או בסוף שבוע. בשנה שעברה ישבתי בבית קפה חמוד וחסר שקעים מול הים, ופשוט כתבתי. 

ולסיכום, למה בכלל צריך סיכום שנתי ותכנון שנתי? אני חושבת שאין גרועה מתחושת אכזבה מעצמנו. כשאנחנו מתעוררים יום אחד ומבינים שלא הספקנו, לא ידענו והתגלגלנו, שאנחנו נמצאים באיזה מירוץ. לא סתם אנשים רבים מחליטים שדי להם עם החיים המהירים האלו ופונים להאטה. או שאנשים מחליטים שדי להם בעשייה לא משמעותית ופונים לעולמות אחרים. התכנון הזה, בשאיפה, ימזער את הפערים האלו וימעיט את מימד ההפתעה. כשהחיים באים בתובנות קטנות, הרבה יותר קל ונעים לחיות. 

 

צעד קטן להתחלה:
שימו ביומן חצי יום בשבוע-שבועיים הקרובים בשביל התכנון. כבד עליכם לתכנן ולכתוב? בחרו את אחת מהשאלות, וחשבו עליה בזמן רגוע. זה כבר מצוין. 

 

החליטו מה התאריך ששמתם לכם ביומן ואיפה אתם מתכננים לעשות את הסיכום הזה. חוץ מזה, מה הדבר האחד שאתם רוצים לעשות בשנה שעומדת להתחיל?

 

מקורות:
את רוב השאלות של החלק הראשון והשלישי לקחתי מSarah k. Peck. יש אצלה המון חומרים טובים, מומלץ מאד. 
 Boss Project הפודקאסט שלהן (על אף האמריקאיות) לרוב מצוין, וממנו לקחתי חלקים מהחלק השני.
מניחה שרבים מכירים את Gretchen Rubin, אחת מהמעודדות הגדולות למילה של השנה.